ממלכת צ'יפ, ישראל

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הולך ומחריף.נכון ל-14 באוקטובר 2023, משרד הבריאות הפלסטיני אמר כי בסבב הנוכחי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני נהרגו 1,949 פלסטינים ונפצעו יותר מ-8,600.מקורות ישראלים מעריכים את מספר ההרוגים על יותר מ-1,300 ומספר הפצועים לפחות 3,484.

השפעת הסכסוך התפשטה לשרשרת אספקת השבבים, ומדווח כי גם פעילות הייצור והלוגיסטיקה בשרשרת האספקה ​​של האלקטרוניקה בישראל נפגעו.

ישראל, "המדינה הקטנטנה" הממוקמת במדבר המזרח התיכון, היא למעשה "ממלכת שבבים".במקומון יש קרוב ל-200 חברות שבבים, וחברות הענק בעולם השבבים מבצעות בישראל פעילות מחקר ופיתוח, ובישראל יש כמה פאבים.

מה הופך את ישראל ל"ממלכת השבבים"?

01. ישראל אינה "ברכה" עבור מוליכים למחצה

בישראל, ששני שלישים ממנה היא מדברית, יש פחות מ-10 מיליון תושבים.

למדינה קטנה כל כך עם תנאים גרועים יש כמעט 200 חברות שבבים, המאגדות את מרכזי המחקר והפיתוח של ענקיות כמו אפל, סמסונג, קוואלקום, ונשענות על תעשיות היי-טק כדי להפוך למדינה המפותחת היחידה במזרח התיכון.

איך ישראל עשתה את זה, ומה קרה לתעשיית המוליכים למחצה שלה?

לפני יותר מ-3,000 שנה, הוביל משה הנביא את היהודים ממצרים לכנען, בין הנילוס לפרת, שלדעתם היא "הארץ המובטחת" של אלוהים של חלב ודבש.

לאחר שנכבש על ידי האימפריה הרומית, העם היהודי החל לנדוד במשך יותר מ-2,000 שנה.רק בשנת 1948 קמה מדינת ישראל, לבסוף קמה מדינה יהודית ברובה, והיהודים חזרו ל"ארץ המובטחת" שלהם.

אבל לישראל לא היה חלב ודבש.

היא המדינה היחידה במזרח התיכון ללא נפט וגז, עם שטח של 25,700 קמ"ר בלבד, אדמה דלה, מחסור במים, חוסר יציבות גיאופוליטית, והסכסוך בין מדינות ערב מסביב לא הוסדר, אפשר לומר שלתנאים המולדים של ישראל אין יתרונות.

עם זאת, ישראל היא המדינה המפותחת היחידה במזרח התיכון, עם תוצר לנפש של 54,710 דולר ב-2022, במקום ה-14 בעולם.

ניתוח מדוקדק של המבנה התעשייתי של ישראל, בשנת 2022 היווה התעשייה השלישונית 70% מסך התמ"ג, מתוכו תעשיית שירותי ההייטק גבוהה משמעותית מענף השירותים המסורתי.כאשר ייצוא ההיי-טק מהווה 54% מסך היצוא של ישראל בשנת 2021, ניתן לומר שתעשיית ההייטק היא עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית.תעשיית המוליכים למחצה, שמהווה 16% מיצוא ההיי-טק, היא נקודת אור.

ההיסטוריה של המוליכים למחצה בישראל אינה מוקדמת, אך היא התפתחה במהירות, והפכה תוך פרק זמן קצר לאזור המוליכים למחצה המוביל בעולם.

בשנת 1964, יצרן ציוד תקשורת אמריקאי הקים את מרכז המחקר והפיתוח הראשון של מוליכים למחצה בישראל, שסימן את תחילתה של תעשיית המוליכים למחצה בישראל.

בשנת 1974, חברת המוליכים למחצה השנייה בגודלה בעולם, שבסיסה בסנטה קלרה, קליפורניה, שוכנעה על ידי עובדיה הישראלים לפתוח את מרכז המו"פ הראשון שלה מחוץ לארצות הברית בחיפה, ישראל.מאז, תעשיית המוליכים למחצה בישראל המריאה.

עשרות שנים מאוחר יותר, המוליכים למחצה הישראליים של היום הפכו לכוח שצריך להתחשב בו.באוכלוסייה של פחות מ-10 מיליון, יש יותר מ-30,000 מהנדסי שבבים וכמעט 200 חברות שבבים, שמניעות תעסוקה באופן ישיר או עקיף.

02. ישראל היא ממלכת סטארט-אפ של מוליכים למחצה, אבל אין חברות שבבים ענקיות מישראל

ישראל היא שטח אדמה קטן, מדבר, משאבים דלים, היא לא מדינת משאבים, לא יכולה לייצר חומרים מוליכים למחצה.בכפוף לתנאים הגיאוגרפיים, לתעשיית המוליכים למחצה בישראל מאפיינים ייחודיים: ראשית, עיצוב שבבים;שנית, רובם מפעלים קטנים ובינוניים, ללא ענקים מקומיים;השלישית היא למצוא דרכים בין סין לארצות הברית ולהתמקד בעסקים.

הסיבה לעיצוב השבב קלה מאוד להבנה, לא ניתן לעשות לבנים ללא קש!לארץ ישראל אין משאבים, והיא יכולה לסמוך רק על המוח הבהיר של הישראלים שיעשו את מסלול העיצוב היוקרתי.

עיצוב שבבים הוא הנשמה של תעשיית המוליכים למחצה בישראל.לפי הסטטיסטיקה, בישראל יש כ-8% מהכישרונות בעולם לעיצוב שבבים וחברות מחקר ופיתוח.בנוסף, בשנת 2021 פועלות בסך הכל 37 חברות רב לאומיות בישראל בתעשיית המוליכים למחצה.

מפעלי ייצור ישראלים מעטים, אך לא נעדרים.בישראל יש כיום חמש מפעלי יציקות ופלים.בציוד מוליכים למחצה ישנן חברות רב לאומיות וכן חברות מקומיות.

לפיכך, ההרכב הנוכחי של רשת תעשיית השבבים הישראלית מורכב בעיקר מחברות עיצוב שבבים ללא אגדות, מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות, חברות ציוד מוליכים למחצה וכמה מפעלי פרוסות.

עם זאת, כל כך הרבה ענקיות שבבים נמצאות בפריסת ישראל, מדוע לישראל לא נולדה ענקית כזו?

הרבה מזה קשור לאופן שבו עסקים ישראלים רגילים לפעול.

ישראל היא מדינה סופר יזמית.עם יותר מ-7,000 חברות טכנולוגיה חדשניות, בישראל יש את הריכוז הגבוה ביותר של סטארט-אפים בעולם, שווה ערך ליזם אחד על כל 1,400 אנשים, ויחס הסטארט-אפים לנפש הוא בעצם ללא תחרות.

בתעשיית המוליכים למחצה, בשנת 2020, ישראל דורגה במקום השני בעולם מבחינת מספר הסטארטאפים מוליכים למחצה, אחרי ארצות הברית.

בגלל שהם אוהבים יותר מדי חדשנות ו"הרפתקאות חדשות", האליטות של המוליכים למחצה בישראל הקימו חברות מוליכים למחצה משלהן, מסתכלות על כל כך הרבה ענקיות שבבים מקומיות, לא כדי להפוך או להתעלות, אלא כדי לרכוש!

לכן, הדרך של רוב חברות המוליכים למחצה הישראליות היא כזו: להקים סטארטאפ – פריצת דרך בתחום – שנרכשה על ידי ענק – להתחיל את סבב היזמות הבא.

מסיבה זו, רוב מאות חברות הסטארט-אפ של מוליכים למחצה בישראל מתמקדות בטכנולוגיית ליטוש ולא בעסקים ובתפעול.

כמו כן, תסתכל מקרוב על שוק המוליכים למחצה בישראל.זיכרוןמהווה את הנתח הגדול ביותר בשוק המוליכים למחצה הישראלי, ואחריוIC ניהול צריכת חשמל, שבבי הגיון, תצוגת מסך ושבבים אנלוגיים.

השוק הגדול ביותר של מוליכים למחצה בישראל הוא עיבוד נתונים, ואחריו תקשורת, תעשייה, מוצרי אלקטרוניקה ונהיגה אוטונומית.

לאחר שמצא את דרכו, צמח המוליכים למחצה בישראל בהתמדה מדי שנה, והצפי שהכנסות שוק המוליכים למחצה הישראלי יוכלו להגיע ל-1.14 מיליארד דולר בשנת 2023. ראוי להזכיר כי סין היא שוק הצרכנים הגדול ביותר של מוליכים למחצה ישראלים.

בשנת 2018, כאשר פרץ המשחק בין סין לארה"ב, יצוא המוליכים למחצה של ישראל לסין גדל ישירות ב-80%, ומוליכים למחצה הפכו לפתע לחלק חשוב מהיחסים הכלכליים בין סין לישראל, והנתונים האחרונים מראים שסין היא עדיין הגדולה ביותר. יצואן של צ'יפס ישראלי ב-2021.

03. לישראל יש מספיק כישרון והון כדי לתמוך ב-Israel Semiconductor

"התנאים המולדים" של ישראל כל כך גרועים, מדוע ישראל יכולה להתפתח לממלכת שבבים?

התשובה הקצרה היא: עשיר ומקושר היטב.

לא משנה באיזה תחום עבודה.הון הוא תמיד גורם חשוב בפיתוח ארגונים, במיוחד בתעשיית המוליכים למחצה.

מוליכים למחצה זו תעשייה שצריכה להמשיך לשרוף כסף, ולזרוק הרבה כסף אין בהכרח תוצאות, היא תעשייה עם תשואה גבוהה ובעל סיכון גבוה.חברות מוליכים למחצה מתחילות רוצות לשרוד, זה לא קל, טעות עשויה להתבזבז, שיעור סבילות התקלות נמוך מאוד.

בשלב זה, תפקידו של הון סיכון חשוב מאוד.הון סיכון מתייחס להשקעה של משקיעים בעלי איתנות פיננסית כדי לממן יזמים עם טכנולוגיה מתמחה וסיכויים טובים לפיתוח שוק, אך היעדר הון התחלתי, ולשאת בסיכון לכישלון השקעה בשלב ההקמה.

ערש המדע והטכנולוגיה העולמיים – עמק הסיליקון, המפתח להצלחתו הוא מערכת הון סיכון בוגרת, המשפרת מאוד את שיעור סובלנות התקלות של חברות סטארטאפ, ומספקת מחסה לחברות סטארטאפ.

ולתל אביב, בירת ישראל, כמקום איסוף הון סיכון, יש רמה גבוהה של פעילות בזרימת עסקאות טכנולוגיה (זרימת פרויקטים של חדשנות אקולוגיה), שניה רק ​​לעמק הסיליקון.על פי הדו"ח, 11% מההשקעות העולמיות בהון סיכון בתעשייה 4.0 הלכו לחברות ישראליות.בשנת 2021 הגיע היקף ההון סיכון שהושקע בישראל ל-10.8 מיליארד דולר, פי 28 מזה של ארצות הברית, והיקף ההון סיכון שהושקע בישראל בשנת 2022, למרות ירידה, הגיע ל-8.1 מיליארד דולר.

בנוסף להזרמת ההון, ממשלת ישראל סיפקה גם חוקי הגנה וכן מימון לסטארטאפים.

עוד בשנת 1984 העבירה ישראל את חוק עידוד מחקר ופיתוח תעשייתי, או "חוק המו"פ".

לפי חוק זה, פרויקטי מו"פ שאושרו על ידי OCS העומדים בקריטריונים מסוימים ומאושרים על ידי משרד המדען הראשי זכאים למימון של עד 50 אחוז מההוצאות המאושרות.בתמורה, הנמען נדרש לשלם תמלוגים של OCS.על הנמען להגיש דיווחים תקופתיים על תמלוגים לתשלום ל-OCS, אשר לו הזכות לעיין בספרי הנמען.

מבחינת מיסוי, ישראל מעניקה מדיניות מועדפת גם למפעלי היי-טק.ב-1985 שיעור מס החברות בישראל עמד על 61 אחוזים;עד 2022 הוא ירד ל-23 אחוזים.בישראל יש גם חוק זוויות מיוחד המעניק תמריצי מס למשקיעים פרטיים בחברות צעירות, במיוחד לבעלי יכולות מחקר ופיתוח.

לישראל יש חוקים לעידוד מו"פ וחדשנות, ולפקח על הוצאת הכספים ועל תוצאות הפרויקטים.תן כסף בנדיבות, כסף אפשר לבזבז גם על קצה הסכין, עשה פי שניים מהתוצאה.

סובסידיות ממשלתיות "נדיבות" ותעשיית הון סיכון גדולה הופכות חברות מוליכים למחצה ישראליות ל"כדאיות כלכלית".

בנוסף לכסף, מישהו צריך לעשות את זה.

יותר מ-70 אחוז מאוכלוסיית ישראל הם יהודים.כשמדובר ביהודים, מיד עולה ה"סטריאוטיפ" של האינטליגנציה המעולה שלהם.

קשה לומר אם יהודים הם באמת בולטים מבחינה גנטית, אבל זה נכון שיש להם הרבה אנשים בעלי השכלה גבוהה.

לפי הנתונים, החוקרים המדעיים של ישראל מהווים 6% מאוכלוסיית המדינה, 135 מדענים ומהנדסים לכל 10,000 איש, יותר מארצות הברית המונה 85 איש, שיעור הראשונים בעולם.ל-77% מהישראלים יש יותר מ-12 שנות השכלה, ל-20% מהאוכלוסייה יש תואר אוניברסיטאי, ובארץ יש קרוב ל-200,000 סטודנטים.

בנוסף להערכת הכישרונות הילידים הרבים שהחינוך מייצר, ישראל מקבלת גם מספר רב של עולים בעלי השכלה גבוהה.

ליהודים יש "חלום שיקום" הייחודי שלהם, ולכן לאחר הקמת ישראל הוכרז "חוק השבות", כלומר כל יהודי בעולם לאחר שעלה לישראל, יכול לקבל אזרחות ישראלית.

מהגרים יהודים ממדינות מפותחות ומברית המועצות לשעבר הביאו לישראל הרבה מדע וטכנולוגיה, שמילאו תפקיד גדול בחדשנות הישראלית.העולים הללו הם בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה, יש הרבה מהנדסים מצוינים, כישרונות אלו שיחקו תפקיד הכרחי בפיתוח תעשיית ההייטק בישראל.

04. סיכום

באזור כנען העתיק, "הארץ המובטחת" האגדית, וישראל האמיתית, היה כמעט "כלום".

במזרח התיכון, שנמצא בכל רחבי המדבר, ישראל, עם חדשנות, הון ואסטרטגיות אחרות, השלימה על חסרונותיה הטבעיים וחסרונותיה המולדים, והפכה תוך זמן קצר למוקד תעשיית המוליכים למחצה העולמית.ברור שה"מיתוס" המוליך למחצה של ישראל אינו הבטחת אלוהים, אלא אלפי משה וצאצאיו.